מחול רב-דורי

רקדניות מרכז המחול של בית האמנויות עמק יזרעאל במפגש עם ותיקי הסב-יום


בשבוע החולף, התקיים ערב עבודות אישיות לשנת תשפ"ג.

ערב זה, שהוא אחד השיאים של שנת הלימודים בבית האמנויות, היה מהנה ומרגש והורכב כולו מיצירותיהן של שש-עשרה תלמידות י"ב מוכשרות, שסיימו השנה את מגמת המחול בבית האמנויות.
כחלק מהרצון לייצר קשר רב-דורי משמעותי, הרקדניות העלו את המופע בפני ותיקות וותיקים, באי הסב-יום וחשפו בפניהם את עולמן הפנימי, האתגרים וההתמודדויות, בכל הנושאים בהם בחרו לעסוק בריקודיהן:

אלה אנדי – 'שש עשרה' על שייכות לקבוצה, והמעברים מקבוצה לקבוצה.

מיקה לוי – 'שכל ורגש' על מערכת היחסים בין השכל לרגש, המרתקת והעומדת בבסיס של כל ההחלטות שאנחנו עושים כבני אדם.

נוי הדר וולף – 'עולם מתוקן' כבת לזוג אימהות לסביות, חונכה לקבל את כולם ולגלות סובלנות כלפי כל אדם, באשר הוא. אהבה היא דבר שצריך לחגוג ולא להסתיר - כוח שנועד לחבר בין אנשים ולא להפריד.

אגם קידר - 'רחוק הכי קרוב' על נקודת מבט כלפי הקורונה; הדיסוננס שבין הריחוק החברתי לבין הקרבה המשפחתית.

ליאור ישראלי – 'לא מספיק' על הקונפליקט המתמיד בין הניסיון ליהנות מהרגע, לבין הביקורת העצמית שתמיד שם.

רוני קוטב – 'כשאני אוהבת את עצמי אז אני יותר אני' על אהבה עצמית כערך, תוך הכרה והשלמה עם המקום שלי.

ירדן קידר – 'רקמה אנושית' על תרומת איברים. הריקוד מדגיש את הקשר בין החיים למוות, את השבריריות והעצב הגדול שמביא עמו תקווה גדולה.

גאיה סקוברוביק – 'בדלתיים סגורות' על מה שקורה לילדה בת 15 שנאלצת לעמוד על דוכן העדים בבית המשפט ולהעיד על פגיעה מינית שחוותה.

אלה פרנקל – 'בובות בובות' – "כולנו באותן כיתות, התלמידים והתלמידות, המורים והמורות, כולנו עדיין בובות-בובות."

נועה רום – 'מרוץ העכברים' על מרדף אחרי הבלתי מושג, המתחיל בימינו כבר בגיל צעיר.

מיקה דוד – 'זמן מסך' על המודעות לזמן הבילוי מול מסך, כחלק מהחיים, מבלי להתנצל על כך.

רוני לוי – 'הטוב והמוכר' על האחיזה בשגרה, כחלק מהפחד מחוסר וודאות, החשש משינויים לרעה ויציאה מהאזור הנוחות המוכר  והבטוח.

מיטל נבון – 'שינוי' על שינוי, התחלפות, השתנות, מה שעכשיו אינו מה שהיה, ישנן עליות ומורדות ולבסוף התמונה מתבהרת.

יובל לויטה – 'הפרעת קצב וריקוד' על הגוף, כאמצעי הביטוי של הריקוד והתנועה, והקצב שמספק את ההכוונה.

נועה אלמוג – 'מעברים' על כל מעבר שהביא אותה לפסוע לשלב הבא בחייה, עם החבילה שאספה בדרך ובתוכה תכונות שעיצבו ובנו את מי שהיא היום.

עומר רביד – 'נקודת מבט' על רגעים שבהם קשה למצוא משמעות. ברגעים האלה, קשה לראות דרך יציאה, אך כשמצליחים לצאת מהקושי ומשנים נקודת מבט, העולם נראה בהיר יותר ואפשר לראות מעבר.

בסיום המופע, הרקדניות התיישבו על הבמה וערכו שיח פתוח עם ותיקי הסב-יום, ששאלו אותן מגוון שאלות; על בחירת הנושאים לריקודים, מקורות ההשראה, האתגרים בעולם הריקוד, היכולת להתמיד שעות ארוכות בסטודיו לצד היותן נערות מתבגרות, הוויתורים וההצלחות שהן חוות.

ליאת בן משה מנכ"לית עמותת ותיקי עמק יזרעאל, אמרה: "החיבור הרב דורי משמעותי ומרגש! ותיקי העמק ואנו מברכים על הזכות לצפות בעבודותיהן של בוגרות מגמת המחול. זהו חיבור ששם את ותיקי העמק במרכז וחולק להם את הכבוד הראוי. נהנינו מאוד מהמופע ואנו כבר מצפים למופע בשנה הבאה!"

גבי צפניה, מנהל מרכז המחול בבית האמנויות, אמר: "זו זכות גדולה עבורנו להציג את עבודתן של תלמידות המגמה הבוגרות, בפני ותיקי העמק. העמל הרב שהן השקיעו הניב יצירות שונות, מגוונות וחדשות, שחשפו את עולמן הפנימי בכישרון רב."

אייל בצר, ראש המועצה, סיכם: "משהו מיוחד קורה ברגע המפגש בין החבורה הצעירה לחבורה הוותיקה - החיבור הבין-דורי הזה הנו חיבור שורשי ורגשי, כשהריקוד מגשר על פער הדורות. חיבורים כאלה חשובים לנו כמועצה וכקהילה."

הרקדניות בשיח עם ותיקי העמק