"רציתי להביא לך פרחים"

השבוע הושק השיר 'רציתי להביא לך פרחים' בהפקת מחלקת התרבות במועצה.  את מילות השיר כתבה תמר בר לבב, שורדת שואה מתמרת. הלחן של זהר וופסי, מקיבוץ מרחביה.

וכך כתבה זהר על הרקע שהביא אותה להלחין את השיר:

"לפני מספר חודשים, קיבלתי הודעת ווטסאפ ממספר לא מזוהה: "מחפשים מתנדב, שילחין שיר שחיברה לפני שנים תמר בר לבב, ניצולת שואה, תושבת תמרת." החלטתי להרים את הכפפה ויצרתי קשר. נפתחה בפניי קהילה שלמה. מאחורי ההודעה הייתה יעל ניידיק, שכנתה של תמר, אשר מלווה אותה, פעם בשבוע, דרך קבע. תושבת אחרת ביישוב, הסופרת רננה ליש, הפנתה אותה אליי. הלחנתי את השיר וקבענו להיפגש בביתה של תמר, כדי להשמיע לה את המנגינה. 
ואז הכרתי את תמר - אישה חמה ותקשורתית, אשר התרגשה (לפחות כמוני...) מהמפגש, בו נכחו בני משפחה וחברים. הדמעות זרמו, הסיפורים קלחו ואלבומי התמונות נפתחו לרווחה.

לאחר שבועיים, בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שהתקיים במגרש הספורט בתמרת, שרתי את השיר לראשונה בפני קהל, כשתמר יושבת מולי, בשורה הראשונה. לי זה הרגיש כמו לשיר תפילה, יותר מכל דבר אחר.

ביוזמת המשפחה, יעל ורננה, פנינו אל מחלקת התרבות במועצה האזורית עמק יזרעאל, אשר בלב רחב וללא היסוס, הביעה נכונות להשתתף במימון הפקת השיר, ועזרו לנו להוציא אל הפועל את התכנית, שתשאיר לתמר ולעמק מזכרת ממשית ומשמעותית, עוד בחייה.

רחלי אבידוב מנהלת מחלקת התרבות: "אנחנו שמחים לעודד יצירה יזרעאלית משמעותית באשר היא, בין אם באמנות, בשיר וזמר, בכתיבה ובכל תחומי העשייה, המוסיפים חן וחסד לעולם שלנו. הסיפור של תמר נוגע ללב והופך עכשיו להיות נחלת רבים".

בשלב הזה, חבר לפרויקט המפיק - איתי אלתר, אשר בחפץ לב ובמחיר סימלי בלבד נרתם להפקתו. אל כל אלו, הצטרף הגרפיקאי טל ויצמן, שעיצב את השקופית שתלווה את הפרויקט.

"בסופו של דבר, נרקם כאן סיפור אנושי מקסים", מסכמת זהר, "סביב תמר ושירה הנוגע, התאספו בני משפחה, חברים ושכנים, אמנים שלא הכירוה, וכל אלה חברו לכדי פרויקט מוסיקלי מרגש, שעושה הרבה כבוד לתמר וסיפור חייה, אך גם לקהילה העוטפת אותה."

רותי, בתה של תמר, הוסיפה: "אמי תמר בר לבב ניצולת שואה ילידת 1928, שרדה את השואה ,שעברה עליה ועל אחיותיה במחנות עבודה והשמדה, וניצלה עם חמש מאחיותיה, מתוך תושייה וגם במזל. היא הגיעה ארצה בגיל 18, נישאה לאבי ויחד הקימו משפחה לתפארת. כיום, אמי הנה השורדת האחרונה מכל משפחתה.
טראומת השואה נכחה בביתנו תמיד, מאז שאני זוכרת את עצמי סופרו אימות השואה לנו, הילדים. אמא גם כתבה הרבה ובין השאר הראתה לי מילות שיר מצמרר שכתבה, ככל הנראה, בשנות השבעים. חשבתי שראוי להלחינו. אמי סיפרה על הרעיון ליעל ניידיק מתמרת .יעל הרימה את הפרויקט, שיצא לדרך, זוהר ופסי הלחינה את השיר המרגש, איתי אלתר עיבד והמועצה האזורית עמק יזרעאל תמכה ועזרה במימון וכך, נולד השיר. אמי ואנחנו, בתה ובנה, מאוד נרגשים ושמחים על ההכרה, ההערכה ותיעוד הרגשות שאמא עוברת כל חייה.
אני מודה מקרב לב, בשמי ובשם אחי, לכל מי שעזר לשיר הזה לקרום עור וגידים!"

מוזמנים להאזין לשיר המרגש