כפר החורש

 

מקור השם

 מקור שם היישוב: "חורש", מלשון חורשה.

רקע והתיישבות

קיבוץ בגליל התחתון, כ- 2 ק"מ ממערב לנצרת, באזור מיוער החולש על עמק יזרעאל. נוסד בשנת 1933, משתייך לתק"צ.

בשנת 1930 רכשה קק"ל באיזור שטח של 4000 דונם. בגלל חוק האריסות של המנדט, ניגשו מיד לעיבוד האדמות. הקבוצה הראשונה ישבה במקום עד 1933 ועברה להתישבות קבע בכפר חיים. באותה שנה הגיעה קבוצת "גורדוניה ג'" מנס-ציונה והיא ייסדה את הקיבוץ. בתקופה הראשונה לאחר ההתיישבות, עסקו המייסדים בעבודות נטיעה. לאחר מלחמת העצמאות,שבמהלכה היה הישוב מכותר תקופה ארוכה,ננטש המקום ומייד אחר-כך הצטרפה קבוצת "צאלים" שבנגב, שאנשיה היו חברי "המכבי הצעיר" מהונגריה וחברי הגרעינים א' ו ב' שעלו ארצה כמעפילים.

עד 1947 לא היה כביש סלול, והישוב היה מבודד בסביבה ערבית עוינת. יוסף וייץ אמר באותו זמן: "מי שרוצה לחיות בהר, צריך ללמוד להתקיים על לחם וזיתים.. וגם מחרובים אפשר להוציא פרנסה".

אנו גידלנו חרובים, אמר חבר, אך פרנסה לא היתה. "צריך להיות במקום הזה, ללון בו, כדי להרגיש את הסכנה שהישוב נתון בה...כדי לדעת את טעם השמירה בלילות חושך, כאשר הרוחות החזקות מחרישות את האזניים ומאפשרות לאויב להתגנב עד לעמדות ההגנה בלי שירגישו בו. כמה כוחות, כמה עצבים, כמה ממון, מוציאה קבוצה זו לשמירה על הנקודה?"
הקשיים היו רבים: הסוכנות היהודית לא הכירה בישוב בטענה שאין לו מספיק אמצעי יצור, היתה מצוקה בקרקעות, בכח אדם מקצועי ובעיות בטחון.
הישוב פונה במלחמת העצמאות, ומפאת הסבל והקשיים, המפונים לא חזרו. למקום הגיעה קבוצה צעירה מהונגריה שישבה בצאלים שבנגב, היא שיקמה את הישוב בתנאים משופרים שהעמידה המדינה לרשותה.

נכון לשנת 2020 בכפר החורש כ- 650 נפשות.

תעסוקה 

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות: גידולי שדה (תירס, חמניות, עגבניות ועוד) לול, מאפיית "אורנים-אנגל". בשנת 2000 שינה הקיבוץ את אורחות חייו, עבר הפרטות ושכר דיפרנציאלי לחבריו.

חינוך 

הגיל הרך: בקיבוץ מערכת חינוך לגיל הרך הפועלת 6 ימים בשבוע במתכונת יום לימודים ארוך.

בית ספר יסודי: בית ספר 'עמק יזרעאל' בקיבוץ גניגר.

חטיבה ותיכון: בית הספר 'העמק המערבי' קיבוץ יפעת.

בתחום החינוך הבלתי פורמאלי, מתקיימת פעילות מקומית בשעות אחה"צ וימי שישי, ופעילות תרבותית, חוגי ילדים ותנוער נוער בתחומי המועצה.

שירותי בריאות 

קופ"ח כללית 04-6558444