על המועצה - רקע ומאפיינים
אוכלוסייה כ- 43,800 תושבים וכ- 12,000 בתי אב
המועצה האזורית עמק יזרעאל היא אחת המועצות האזוריות הגדולות בישראל!
40 ישובים
- 15 קיבוצים: אלונים, גבת, גזית, גניגר, דברת, הסוללים, הרדוף, חנתון, יפעת, כפר החורש, מזרע, מרחביה, עין דור, רמת דוד, שריד
- 14 מושבים: אלוני אבא, בית זייד, בית לחם הגלילית, בית שערים, בלפוריה, היוגב, כפר ברוך, כפר גדעון, כפר יהושע, מרחביה, נהלל, ציפורי, שדה יעקב, תל עדשים
- 7 ישובים קהילתיים: אחוזת ברק, אלון הגליל, גבעת אלה, הושעיה, עדי, שמשית, תמרת
- 2 ישובים ערביים: מנשית זבדה, סואעד חמירה
- שיכון משפחות: מחנה יהודית ברמת דוד
- כפר תקווה - בית ומקום לאנשים מיוחדים
ישובי העמק
תחום שיפוט
כ– 350,000 דונם. כ- 250,000 דונם שטח חקלאי מעובד, כ- 32,500 דונם שטחי יער (כ- 10%) כ- 38,000 דונם שטחי שמורות וגנים לאומיים.
גבולות המועצה: בצפון - בקעת בית נטופה, במערב - שפרעם וגבעות אלונים, בדרום - נחל קישון ומושב היוגב ובמזרח - גזית ועין דור.
מאפיינים ייחודים
-
מגוון של ישובים ותושבים: מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים, ישובי מיעוטים, שיכון משפחות ומוסדות.
-
אוכלוסייה וקהילה בעלות ערכים חינוכיים וחברתיים, המתבטאים בין היתר בחוסן קהילתי, בלכידות קהילתית ובשיתופי פעולה.
-
ערכים – ערכיות שמבטאת בשאיפה למצוינות, מוטיבציה בקרב הנוער, אחוזי גיוס גבוהים, רוח ציונית, כיבוד מורשת, גאוות מקום, אהבת הקרקע, נתינה לזולת, כבוד הדדי, שיתופי פעולה ועוד.
-
פיזור מרחבי על פני שטח עצום, עם 26 רשויות מקומיות גובלות.
-
מגוון רחב של שירותים קהילתיים, חינוך, תרבות, רווחה ופעילות קהילתית מלידה ועד שיבה.
-
חקלאות מתקדמת ומגוונת במרחב פורה.
-
תעשייה ותעסוקה מגוונת בשטח המועצה, תוך התבססות על הערים הסובבות ומטרופולין חיפה, שני אזורי תעשייה גדולים, בשיתוף רשויות סמוכות: שגיא 2000 בצומת ברוך ואלון תבור בעפולה.
-
פוטנציאל תיירותי – מרכזי מבקרים, יקבים, אתרי מורשת והיסטוריה, מסלולי הליכה בטבע, בתי בד, מסעדות, לינה כפרית, קרקס חקלאי, משקים מארחים ועוד
-
נגישות תחבורתית טובה למרכז הארץ (כביש 6) למטרופולין חיפה והגליל ורכבת העמק.
קצת על ההתחלה... (כתב: דן בראון)
"העמק" הינו מושג עתיק יומין, שקדם אף להתנחלות הישראלית בארץ ישראל. עמק יזרעאל הוא העמק הפורה הגדול ביותר בארץ ישראל, והוא נזכר כבר בימי הפרעונים במצרים, מהמאה ה-22 לפנה"ס ואילך. בימי ההתנחלות הישראלית נפגשו כאן גבולותיהם של שלושה שבטים: זבולון, יששכר ומנשה. כאן התנהלו מלחמות ישראל כנגד הכנענים - למשל "מלחמת דבורה" - ובימי בית שני שגשגו כאן יישובים עירוניים וכפריים, בראשם מגידו כעיר מבצר וכמרכז סחר ושלטון.
במאה השנייה והשלישית, תקופת המשנה והתלמוד, בימי שלטון הרומאים, היה העמק מרכז יהודי תוסס עם חקלאות מפותחת. באותו פרק זמן שכנה בבית שערים הסנהדרין ובראשה רבי יהודה הנשיא.
ראשיתה של ההתיישבות היהודית בעת החדשה החלה ביוזמתו של ד"ר ארתור רופין - נציג ההנהלה הציונית, שהטיל ב-1910 על יהושע חנקין לרכוש אדמות בעמק יזרעאל. כך נרכשו 9,500 דונם בכפר הערבי פולה, ששמו הוסב ל"מרחביה". מרחביה זו, שעלתה על הקרקע בשנת 1911, שימשה כור היתוך ומעבדה לכל צורות ההתיישבות: ה"קואופרציה" לפי תורתו של ד"ר אופנהיימר, כמבשרת התנועה הקיבוצית; המושבה שלידה כחלוצת המושבים; "חוות עלמות" בימי מלחמת העולם הראשונה - כדגם למשקי פועלות; ותחנת הנסיונות, בניהולו של ישראל בצר, אשר בישרה את פיתוחה של חקלאות מודרנית. מכאן החלה פרשת רכישת קרקעות נוספות, שנפסקה בימי מלחמת העולם הראשונה ונמשכה ביתר תנופה עם סיומה.
המתיישבים הראשונים - החלוצים - מצאו לפניהם חבל ארץ מוזנח שהביצות מנעו גישה לאדמותיו ואפשרו את התפתחותה של מחלת הקדחת שהפילה קרבנות רבים; ואילו מקורות מי השתייה המזוהמים הפיצו טיפוס, מחלה שתבעה גם היא הרבה קרבנות-אדם. לכן, עם ראשיתה של תנופת ההתיישבות, שנפתחה ב-1921 עם ייסודה של נהלל, היה צורך לייבש ביצות ולאתר מקורות מים להשקיה ושתייה. הביצות יובשו, אולם מציאת מקורות מים היוותה בעיה שהכבידה על חיי החלוצים עוד שנים רבות וגרמה להם ייסורים קשים בנוסף לקשיים כלכליים ובטחוניים.
עד קום המדינה בשנת 1948 קמו בעמק המזרחי (שגבולותיו מאלונים עד מרחביה, כולל גוש יקנעם) 19 ישובים, מהם 10 קיבוצים ו-9 מושבים ומושבות.
ב-1980, לאחר איחוד שתי המועצות האזוריות קישון ויזרעאל, קמה המועצה האזורית עמק יזרעאל.