סיכום שבועי 17-23.4.26

תושבות יקרות ותושבים יקרים,

יש בשורות שהלב פשוט מסרב לקבל.
המילים קופאות אל מול הכאב הנורא שפקד אותנו השבוע. הלב שלי ושל תושבות ותושבי העמק כולו – נשבר, עם היוודע הבשורה הקשה על נפילתו של רס"ב ברק כלפון ז"ל מעדי, בקרב בדרום לבנון.

ברק היה תושב המועצה וחלק מהפסיפס האנושי היפה של העמק שלנו. לפני 11 שנים, הוא ושמרית בחרו להקים כאן את ביתם, ולגדל את נגה ומיה בין השדות, בתוך קהילה מחבקת. הוא היה איש של שקט ועשייה, עובד רפאל ולוחם צנחנים, שבכל פעם שנקרא אל הדגל – התייצב. הוא יצא להגן על הילדים והילדות של כולנו, על הביטחון של כולנו, מתוך אהבה עמוקה לארץ הזו.

שמרית יקרה, נגה ומיה, משפחת כלפון כולה – אין מילים שיוכלו לרפא את השבר. הלב של כולנו איתכן. כל תושבת ותושב בעמק מרגישים.ות את האובדן הזה כאילו היה שלהם.ן. אנחנו מחבקים.ות אתכן ומבטיחים.ות להמשיך לעטוף, לתמוך ולצעוד לצידכן – עכשיו ולתמיד.

דווקא בימים שבהם העמק מתמלא בפריחה, בין יום הזיכרון לחג העצמאות – הבשורה הזו מכה בנו ומזכירה שוב את המחיר הכבד שאנחנו משלמים.ות על הזכות לחיות כאן.

במוצאי שבת, קיימנו את 'קולות זיכרון' – ערב הזיכרון השנתי, לזכר בני ובנות העמק שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה.
זה היה ערב של לבות פתוחים, ערב שבו הקולות האישיים הפכו לסיפור משותף של קהילה.

שמענו את יעל שושני מספרת על אביה - יענקל'ה ז"ל, את יוספה עדרי על בנה עידן ז"ל, את תהל בירן על בנה רעי ז"ל ואת עמי טל על בנו רועי ז"ל.
כל סיפור כזה הוא עולם ומלואו – חיים שלמים של אהבה, זיכרון וגעגוע.
המוזיקה שליוותה את הערב, בניצוחה של ליאורה בלוך תמיר, נגעה בדיוק במקום שבו המילים נגמרות. ובחדר הזיכרון – ראינו שוב עד כמה הזיכרון שלנו הוא חי, נושם, ממשיך להתקיים דרך המשפחות והקהילה.
תודה גדולה למחלקת תרבות ואמנות, ללילך סעד ולכל מי שלקחו חלק ביצירת הערב החשוב והמרגש הזה.

תהל בירן - אימו של רעי ז"ל, אף הגיעה לחלוק עם עובדות ועובדי המועצה את סיפורו של בנה, בהרצאה מרגשת שלא הותירה עין אחת יבשה – "כשמפקד מאמין". תהל שיתפה את סיפורו האישי ואת ערכי המנהיגות והאמונה באדם, שלאורם חי.

התרגשתי להיות ולשאת דברים בטקס יום הזיכרון שהתקיים בבית הספר ויצו נהלל ולאחר מכן, הגעתי לחלוק כבוד לנופלי המגזר הבדואי בטקס השנתי הממלכתי שהתקיים באנדרטת הלוחם הבדואי בצפון והנחתי זר בשם המועצה.

ומתוך הכאב – עברנו אל יום העצמאות ה-78 למדינת ישראל.

עם דמעות של זיכרון בעיניים ולב מלא גאווה, עמדנו יחד – בין אובדן לתקווה, בין זיכרון לחיים.
העצמאות שלנו אינה מובנת מאליה. עצמאותנו נבנתה מתוך אינספור מעשים של אומץ, של ערבות הדדית ושל אהבה עמוקה לארץ, לאדמה ולקהילה.
דווקא עכשיו, מתחדדים הערכים שמחזיקים אותנו כאן בעמק: שותפות, סולידריות, אחריות ואחדות. אלה הערכים שמאפשרים לנו להמשיך – גם כשהלב כואב.  חשתיגאווה רבה לשאת דברים בטקס יום העצמאות בתמרת – הבית שלי, כראשת מועצה וכתושבת היישוב.

בזמן שיותר מאלף בנות העמק שלנו נלחמות בחזית, מפקדות על יחידות ומחרפות את נפשן למען ביטחון המדינה, בסדיר בקבע ובמילואים, ההחלטות האחרונות של צה"ל להדרת נשים – הן סטירת לחי לכולנו!
​כאן בעמק שלנו, אני רואה מקרוב את הנשים המדהימות שיוצאות לשירות משמעותי. הן עומדות בחזית ומגינות על הבית של כולנו, באוויר ביבשה ובים וכל ניסיון לצמצם את מקומן או להדיר אותן הוא פגיעה ישירה בהן, בערכים שלנו ובביטחון של כולנו.

​שלחנו השבוע מכתב לרמטכ״ל, יחד עם ראשות רשויות מכל הארץ, מתוך דאגה עמוקה ואמונה שצה״ל, כצבא העם, חייב להיות צבא שבו לכל אחת ואחד יש מקום שווה ומכבד. הגיע הזמן שצה"ל יתעשת ויתאים את עצמו למציאות הישראלית של 2026
​זה לא מאבק של נשים בלבד, זה המאבק על הפנים של החברה שלנו. למען החיילות שלנו ולמען הדור הבא, שגדל כאן בעמק ובמדינה כולה – לא נשתוק ולא נוריד את הראש.
​ממשיכות לעמוד לצידכן – כל אלו שעומדות על המשמר, בבית ובחזית.

---

ולצד כל זאת – העמק שלנו ממשיך ליצור, לפעול, לחיות.

בסוף השבוע, נפתחה תערוכת המאה לקיבוץ שריד – 'הראית איזה יופי'
65  יוצרות ויוצרים – בני ובנות הקיבוץ, מציגים מאה שנות יצירה מקומית בתוך המתבן הישן – מקום שאגר בעבר את יבול האדמה וכעת, אוצר בתוכו את יבול הרוח. זו תערוכה שמספרת סיפור של קהילה, של זמן ושל זהות – ואני מזמינה את כולכן וכולכם להגיע ולהתרגש.
לפרטים נוספים על התערוכה>הקליקו כאן 

---

גם בני ובנות הנוער שלנו ממשיכים להוביל יוזמות מעוררות השראה. במסגרת פרויקט 'גיבורים' של שותפות גליל מרכזי–מישיגן, הם בחרו להנציח שלושה מבני האזור שנפלו – ריף הרוש, נתי אלפסי ואיליה סנקין זכרונם לברכה – באמצעות ספרי ילדים מרגשים. זהו חיבור עמוק בין זיכרון להמשכיות, בין כאב לתקווה.

נפתחו גם תערוכות חדשות בבית חנקין ובבית דולו – עדות נוספת לעשייה התרבותית הענפה והחיה בעמק שלנו.

ובמבט קדימה – פסטיבל 'חלב ודבש' חוזר השנה ומציין 25 שנים. גם בתקופה מורכבת, חשוב לנו להמשיך ליצור רגעים של יחד, של תרבות ונשימה. אני מזמינה אתכן ואתכם להגיע, להיות יחד ולהטעין כוחות.
לרשימת כל המופעים והאירועים בפסטיבל>הקליקו כאן 

תושבות יקרות ותושבים יקרים,
השבוע הזה הזכיר לנו בעוצמה גדולה את המורכבות של החיים כאן – את השבר והכאב, לצד היכולת להמשיך, ליצור, לאהוב ולהחזיק יחד. זהו סיפורו של העמק שלנו. וזהו גם הכוח שלנו.

מחבקת אתכן ואתכם,
שלומית