בית לחם הגלילית

 

שמה "בית לחם" בא לה מפסוק י"ט בספר יהושע, פרק 16, והתואר "הגלילית" נוסף לה אחרי קום המדינה כדי להבדילה מבית לחם שבאזור יהודה.

רקע והתיישבות

בית לחם הגלילית הינה מושב עובדים השייך לתנועת המושבים. בבית לחם הגלילית חיים כ-800 תושבים. לצד היישוב הוותיק נבנתה שכונה במסגרת הרחבה קהילתית.

בעת העתיקה התקיים במקום יישוב ישראלי עתיק בשם בית לחם שמקומו בגליל מוזכר לראשונה בספר יהושע: "ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן" (פרק י"ט פסוק ט"ו). כאמור בתחילה נקראה בית לחם הגלילית רק "בית לחם", דבר שעורר בעיה בנושא הבדלה בינה ובין העיר היהודית האחרת, בית לחם שליד ירושלים המוכרת לנו כיום. כדי לפתור את הבעיה נקראה בית לחם שליד ירושלים "בית לחם בנחלת יהודה" ובית לחם הגלילית "בית לחם בנחלת זבולון". לפי עדויות היסטוריות התקיים במקום יישוב יהודי עד לאחר חורבן בית המקדש השני, ובתקופה הביזנטית זוהה המקום כמקום מושבה של משמרת הכהנים מלכיה. בתלמוד הירושלמי מוזכרת בית לחם הגלילית כ"בית לחם צוריה" בגלל היותה חלק ממלכת צור תקופה מסוימת. בימי הביניים התקיים במקום יישוב נוצרי שבשלב מסוים ננטש. על פי הארכאולוג אבירם אושרי, אשר חפר את האתר, בית לחם הגלילית היא מקום הולדתו של ישו אבי הנצרות (להרחבה). עד המאה ה-19 היו מצויים במקום שרידיהם של בית כנסת וכנסייה.

המושבה הטמפלרית - היישוב המודרני הוקם במקור על ידי הטמפלרים ב-1906, בתוך יער אלוני תבור. הטמפלרים חיו במקום עד שנת 1939 חיי תרבות מלאים, שעם קומו של הרייך השלישי הפכו בחלקם לבעלי אופי נאצי. הם הפעילו בין השאר את תנועת הנוער הנאצית הנוער ההיטלראי. במהלך אותה שנה עצרו הבריטים את תושבי המושבה בתואנה של סיוע לאויב והיותם גיס חמישי, הבריטים גירשו את רובם לאוסטרליה לאחר ריכוזם במחנות מעצר. הספר "פונטנלה" של מאיר שלו מתאר, בין היתר, את הווי חייהם של המתישבים הטמפלרים ואת מערכת היחסים המורכבת שלהם עם היהודים בסביבה. מושבה טמפלרית נוספת בשם ולדהים הוקמה בסמוך במקום בו עומד היום היישוב אלוני אבא. ב-17 באפריל 1948 כבשו כוחות ההגנה את המושבה ואחרוני הטמפלרים גורשו לאוסטרליה. עם הגירתם של תושבי המקום, התיישבו בו יהודים עובדי אדמה והקימו במקום מושב עובדים. החל משנות ה-90 הפך המושב לאתר תיירותי.

בשנת 2020 חיים במושב כ- 870 תושבים.

תעסוקה

חלק מהתושבים מתפרנסים מחקלאות (רפת, מטעים, גידולי שדה), וחלקם מתפרנסים מפעילות תיירותית ענפה: צימרים, מסעדות, בתי קפה, תיירות חקלאית, גלריות ואטרקציות שונות. בשבתות מלאים כבישי המושב במטיילים.

חינוך

הגיל הרך: ביישוב

בי"ס יסודי: בכפר יהושע

ביס תיכון: ויצ"ו בנהלל

שרותי בריאות

תושבי הישוב מקבלים את שירותי הבריאות מהמרפאה בקיבוץ אלונים.